מילון מושגים בתחום עבודה

מסודר לפי א׳–ב׳

1. אובדן כושר עבודה
2. אש״ל
3. ביטוח מנהלים
4. בית הדין לעבודה
5. בסיס המס
6. גיל הפרישה
7. דו״ח נוכחות
8. דמי הבראה
9. דמי אבטלה
10. דמי כלכלה
11. דו״ח למבטח
12. הבטחת הכנסה
13. חוזה עבודה אישי
14. חוקי מגן
15. חופשת מחלה
16. חופשה שנתית
17. חופשת חגים
18. חופשה מרוכזת
19. חופשת לידה
20. חופשת יובל
21. הסכמים קיבוציים
22. הפרשות מעביד
23. החזר נסיעות
24. הודעת פיטורים מוקדמת
25. טופס 101
26. טופס 102
27. טופס 126
28. טופס 160
29. טופס 161
30. טופס 161 א׳
31. טופס 161 ב׳
32. טופס 161 ג׳
33. יום עבודה
34. יום גשר
35. יום עבודה מפוצל
36. מכתב פיטורים
37. ניכוי מס הכנסה במקור
38. נקודת זיכוי
39. פרילנסר
40. פנסיה
41. פיצויי פיטורים
42. צווי הרחבה
43. קופת גמל
44. קרן השתלמות
45. שכר מינימום
46. שעות נוספות
47. תלוש משכורת
48. תנאים סוציאליים

1. דמי אבטלה

   כל עובד שפוטר מעבודתו, מרצונו או לא, זכאי לגשת ללשכת העבודה ולהירשם בה כאדם מובטל שמחפש עבודה, המוכן והמסוגל לעבוד במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לכישוריו. הלשכה תדאג לספק לו הצעות עבודה ובמקרים מסוימים ותדאג לשלם לו מידי חודש דמי אבטלה. זכאים לדמי אבטלה מטעם לשכת העבודה והמוסד לביטוח הלאומי הם: תושבי ישראל מעל גיל 20 ועד גיל הפרישה אשר עבדו שכירים ושולם עבורם דמי ביטוח לפרק הזמן הנדרש; אזרחים מעל גיל 18 ועד גיל 20 אשר מטעמים נאותים (משפחתיים, בריאותיים וכו׳) קיבלו פטור משירות סדיר בצה״ל או שלחלופין שירותם נדחה והם עבדו כשכירים ושולם עבורם דמי ביטוח לפרק הזמן הנדרש; חיילים משוחררים משירות סדיר שטרם עברה שנה מיום שחרורם; מתנדבים לשירות לאומי ששירתו בשירות תקופת זמן לא פחותה מאורכו של שירות צבאי סדר וטרם מלאה שנה מיום שחרורם; נערים בגילאי 15-18 המשתתפים בפרנסת הוריהם או שהם יתומים ואין בידי הלשכה עבודה התואמת את כישוריהם. דמי אבטלה מחושבים לפי שכרו הממוצע של המובטל בטרם פוטר בהשוואה לשכר הממוצע במשק. משמעות הדבר, שככל שהשכר גבוה יותר כך דמי האבטלה נמוכים יותר.

   ^▲
2. דמי כלכלה

   דמי כלכלה הינו תשלום הניתן לעובד שכיר במסגרת פיצוי על הוצאות קיום אשר נגרמו לו עקב עבודתו. כך למשל, עובדים בשעות הערב והלילה המאוחרות זכאים לדמי כלכלה, זאת בהתאם להסכמים קיבוציים, צווה הרחבה או חוזה עבודה אישי.

   ^▲
3. דו״ח למבטח

   דו״ח למבוטח זהו דו״ח שנתי מחברת הביטוח אותו מקבל כל מבוטח בפוליסה כזו או אחרת: פנסיה, ביטוח חיים, אובדן כושר עבודה, תאונות וכו׳. הוא נשלח למבוטח עד לסוף חודש מארס. הוא מרכז עבור המבוטח את כל הנתונים אודות הפוליסה, ברמת חשבונו וברמת הקרן בה הוא מבוטח. בין הסעיפים של הדו״ח: ריכוז נתונים אישיים של המבוטח ביחס למעמדו כמבוטח בקרן, מספר חשבון בקרן, מועד ההצטרפות לקרן, פרטי המעסיק וסוג המבוטח. בנוסף הדו״ח כולל את ריכוז הכיסויים הביטוחיים האישיים (ריביות, שיעורי הכיסוי, אומדן הפוליסה ועוד), פירוט של כל ההפקדות שבוצעו במהלך שנת המס האחרונה, ריכוז תנועות ויתרות בחשבון המבוטח, ערכי פדיון, דמי ניהול, שיעור התשואה האישית, ריכוז פרטים אודות הקרן, ספח לעדכון פרטים אישיים, אישור הפקדות לצרכי מס הכנסה ואישור להצהרת הון.

   ^▲
4. הבטחת הכנסה

   הבטחת הכנסה הינה קצבה ממשלתית מטעם המוסד לביטוח הלאומי המשולמת לאזרחים חילוניים או דתיים שאין להם הכנסה כלל או למי שהכנסתו נמוכה מסף שכר מסוים. מטרתה להעניק לכל אזרח בישראל רמת חיים מינימאלית. מקור נוסף של תשלומי הבטחת הכנסה מגיע ממשרד החינוך המשלם הבטחת הכנסה ללומדים במוסדות ישיבתיים ואינם יכולים לצאת לשוק העבודה. מי שלומד במוסד ישיבתי ומקבל הבטחת הכנסה ממשרד החינוך אינו זכאי לקבל הבטחת הכנסה מביטוח לאומי. על המקבל הבטחת הכנסה בישראל להיות תושב הארץ ב- 12 החודשים שקדמו לבקשתו, עליו לעמוד במבחן ההכנסה (להציג תלושי שכר, הון צבור, רכוש וכו׳) וכן עליו לעמוד במבחן תעסוקה (להוכיח שהוא ממצה את יכולתו להשתכר בשוק העבודה).

   ^▲
5. חוזה עבודה אישי

   חוזה עבודה אישי זהו חוזה הנחתם בין עובד שכיר או פרילנסר לבין מעסיקו.. מטרתו להגן על העובד וכן על המעסיק מפני מחלוקות עתידיות. כיום בישראל קיימים 3 סוגים עיקריים של חוזי עבודה: חוזה לתקופה בלתי מוגבלת, חוזה לתקופה מוגבלת וחוזה למשימה מסוימת. בכל המקרים החוזה בא כדי לשפר את תנאי העסקה של העובד ובשום אופן לא פותר את המעסיק ממימוש כל הזכויות הבסיסיות להן זכאי העובד מכוח חוקי מגן, הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. לכן, במקרה שהעובד נאלץ לחתום על סעיפים המנוגדים לחוק, עדיין זכויותיו נשמרות.

   ^▲
6. חוקי מגן

   חוקי מגן, הנכללים בדיני העבודה, מגנים על זכויותיהם של עובדים מפני מעסיקיהם והם למעשה חוקים קוגנטיים עליהם העובדים אינם יכולים לוותר. חוקי מגן מטילים על המעביד את חובתו להעניק לעובדיו את תנאי העסקה המינימאליים וכן להפריש לטובתם את התשלומים הסוציאליים המגיעים לו בהתאם לחוק. חוקים אלה מגדירים את שכר המינימום, מהו יום העבודה ושבוע העבודה, מהי חופשה שנתית או חופשת חגים, דמי מחלה ודמי הבראה, שעות נוספות, גיל עבודה מינימאלי, הודעה מוקדמת לפיטורים או התפטרות, פיצויי פיטורים, חניכות, העסקת נשים ונשים בהיריון, החזר הוצאות נסיעה, ביטוח פנסיוני ותוספת יוקר.

   ^▲
7. חופשת מחלה

   חופשת מחלה (ימי מחלה), המעוגנת בחוקי דמי מחלה, הינה זכות הניתנת לעובד שכיר המבקש להיעדר ממקום עבודתו בשל מחלה. החוק מגדיר מחלה כאי כושר זמני או קבוע של העובד לבצע את תפקידו, כאשר הוא מוכח על ידי ממצאים רפואיים. על כל חודש עבודה אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד, זכאי העובד לקבל 1.5 ימי מחלה – 18 ימים בשנה. אין לצבור יותר מ- 90 ימי מחלה. מחלת בן זוג מזכה את העובד ב- 6 ימי מחלה בשנה; מחלה ממארת של בן הזוג מזכה את העובד עד 60 ימים בשנה; מחלת ילד עד גיל 16 מזכה את העובד עד 8 ימי מחלה בשנה ואת העובד שהוא הורה יחיד – עד 16 ימי מחלה; מחלת ילדים עד גיל 18 החולים במחלה ממארת מזכה את העובד בעד 90 יום בשנה ועד 110 ימים להורה יחיד; טיפולים בילד עם צרכים מיוחדים בכל הגילאים מזכה את העובד עד 15 ימים בשנה ו- 30 ימים בשנה להורה המטפל; מחלת הורים מעל גיל 65 מזכה עד 6 ימי מחלה בשנה. עובדי קבלן זכאים ל- 24 ימי מחלה בשנה ואפשרות לצבור עד 130 ימים בשנה אצל אותו הקבלן. על המעביד חל איסור לפטר את העובד הנעדר ממקום עבודתו בשל מחלה, במהלך התקופה בה עומדים לרשותו ימי מחלה שצבר על פי חוק.

   ^▲
8. חופשה שנתית

   כל עובד שכיר בישראל זכאי לחופשה שנתית – מחסה הימים החופשיים המגיעים לו בהתאם לוותק שלו במקום העבודה הספציפי, היקף המשרה, הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה או חוזה העסקה אישי והן בהתאם לגילו, מפני שבני הנוער זכאים ל- 18 ימים חופשה ללא קשר לוותק. עבור ימים אלה מחויב המעסיק לשלם לעובד את גובה התשלום היומי הקבוע שלו, כאילו היה עובד. ימי חופשה שנתית אינם כוללים ימים ותקופות אחרות בהן נעדר העובד ממקום עבודתו כגון מילואים, שביתה, מחלות, ימי חג, תאונות, לידה ואבל אלא אם נכתב אחרת. לרשותו של העובד עומדות שתי דרכים לנצל את חופשו השנתית: לקבל את כל הימים המגיעים לו בבת אחת ולצאת לחופשה או לקחת יום אחד או כמה ימים בכל מועד שיבחר, בתנאי שיודיע על כך למעסיקו. נהוג בעד כל אחת מ- 4 השנים הראשונות במקום העבודה לתת לעובד 14 ימי חופשה שנתית קלנדריים . בשנה החמישית – 16 ימים, בשנה השישית – 18 ימים וכן הלאה.

   ^▲
9. חופשת חגים

   חופשת חגים היא זכותו של כל עובד שכיר בישראל (יהודים ולא יהודים). מידי שנה כל עובד זכאי ל- 9 ימי חג לפי הלוח העברי, בתנאי שהם אינם חלים בשבת: 2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים אחד, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, יום של חג השבועות ויום של יום העצמאות. ימי חג לפי חוקי מגן אינם נחשבים לחופשה והמעביד אינו רשאי לבצע קיזוז של ימי החג בהם נעדר העובד ממקום עבודתו. במידה והעובד עובד בימי החג, על המעביד חלה חובה לשלם לו שכר של ימי שבת, דהיינו 150% משכרו היומי. העובדים על שכר גלובאלי אינם זכאים לתשלום ימי החג.

   ^▲
10. חופשה מרוכזת

    במקומות עבודה רבים בישראל מכירים את התופעה של חופשה מרוכזת כאשר המעסיק מחליט לשלוח את כל העובדים לחופשה מרוכזת, למשל בחול המועד סוכות או בחול המועד פסח, עקב אי כדאיות כלכלית של הפעלת העסק בתקופה זו. על פי חוק המעביד רשאי לנהוג כך, אך ורק בתנאי שקיבל את הסכמת העובד או הסכמת ועד העובדים אליו משתייך העובד והעובדים במקום. משמעות הדבר שעל המעסיק (בכל מגזר ומכל סוג) חל איסור להורות לעובדיו על יציאה לחופשה מרוכזת, במידה ואין בידו הסכם שסוכם מראש עם העובד או עם ועד העובדים. עוד חשוב לציין, כי החופשה המרוכזת תתקיים בתנאי שהעובד מקבל את יתרת ימי החופשה הצבורה כמניין ימי החופשה השנתית בפועל.

    ^▲
11. חופשת לידה

    כל אישה שעבדה במקום עבודה אחד ספציפי או אצל אותו מעסיק 12 חודשים לפחות, זכאית לחופשת לידה בת 26 שבועות. החופשה יכולה להתחיל כבר 7 שבועות לפני מועד הלידה המשוער ואת היתרה ניתן לנצל לאחר הלידה. במהלך חופשת הלידה המעסיק אינו מחויב לשלם לעובדת בחופשת לידה את שכרה אולם היא זכאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי לידה במשך 14 שבועות. דינם של שאר ימי חופשת הלידה הם של חופשה ללא תשלום. עם זאת, העובדת ממשיכה לצבור זכויות סוציאליות במקום עבודתה. העובדת כן זכאית לקצר את חופשת הלידה שלה אלא אם לא תפחת מ- 14 שבועות. במקרה שהעובדת העומדת בתנאי זה מודיעה למעביד על רצונה לחזור לעבודה הוא מחויב לאפשר את חזרתה בתוך 3 שבועות לכל היותר. עוד נקבע בחוק, כי עובדת אשר עבדה אצל אותו המעסיק או באותו מקום עבודה פחות מ- 12 חודשים רצופים זכאית לקבל 14 שבועות בלבד של חופשת לידה: 7 שבועות בטרם הלידה ו- 7 שבועות אחריה. עובדת אשר ילדה בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית להאריך את חופשתה ב- 3 שבועות נוספים. כמו כן, גם העובדת אשר צריכה לחזור לאשפוז בתוך חופשת הלידה הרגילה ל- 15 ימים לפחות, זכאית להאריך את חופשתה למשך תקופת האשפוז אשר לא עולה על 10 שבועות. בעלה של העובדת הזכאית ל- 14 שבועות לידה בלבד, זכאי ל- 8 שבועות חופשת לידה לכל היותר. בעלה של עובדת הזכאית ל- 26 שבועות של חופשת לידה, זכאי ל- 14 שבועות חופשה בתנאי שעבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום העבודה ב- 12 החודשים האחרונים.

    ^▲
12. חופשת יובל

    חופשת יובל הינה חופשה מיוחדת שאין חובתו של המעסיק להעניק אותה לעובדיו. עם זאת, בהתאם להסכמים קיבוציים, ישנם ארגונים ומוסדות שכן חייבים לזכות את עובדיהם הוותיקים (כאלה שלמשל עבדו אצלם עשרים שנה), חופשת יובל.

    ^▲
13. הסכמים קיבוציים

    הסכמים קיבוציים, המוסדרים באמצעות חוק הסכמים קיבוציים תשי״ז 1957, מהווים חלק מחוקי מגן בישראל. אלה הם הסכמים הנערכים בין ארגון עובדים כל שהוא לבין מעביד או ארגון מעבידים, ואשר מוגשים לרישום למשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה במחלקה ליחסי עבודה. הם נחלקים לשני סוגים עיקריים: הסכם קיבוצי כללי הנחתם בין ארגון עובדים לבין ארגום מעבידים והסכם קיבוצי מיוחד הנחתם בין ארגוני עובדים לבין מעביד אחד. שני הסוגים עוסקים בנושאים כגון תנאי קבלת עובד למקום העבודה או תנאי הסיום של העסקתו, תנאי עבודה, יחסי עבודה, זכויות וחובות הן של המעסיקים והן של העובדים. בדומה לחוזי עבודה אישיים, הסכמים קיבוציים נועדו להסדיר את היחסים בין המעביד לבין העובד ולמנוע מחלוקות בעתיד.

    ^▲
14. הפרשות מעביד

    הפרשות מעביד (תגמולי מעביד) אלה הם תשלומים מטעם המעביד הנכנסים לחישוב השכר החודשי של עובד שכיר בגין שורת תנאים סוציאליים או זכויות מכוח חוקי מגן, הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה או הסכם עבודה אישי. המעסיק מפריש לטובת העובד סכומי כסף במסגרת תוכנית ביטוח מנהלים, תוכנית פנסיונית, קרן השתלמות וכן הלאה.

    ^▲
15. החזר נסיעות

    החל מיום 01.01.2012 כל עובד שכיר בישראל זכאי לקבל החזר הוצאות נסיעה בגובה של 25.2 ₪ עבור כל יום עבודה בו העובד משתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, פרט להסעות של המעביד וכן בתנאי שמקום עבודתו נמצא במרחק העולה על 500 מטרים ממקום מגוריו. הזכאות לעובד כזה ניתנת באופן אוטומטי ואין צורך להגיש קבלות או חשבוניות למעסיק. דמי נסיעות נקבעים לפי עלותו של כרטיס חופשי חודשי או כרטיסייה לכל נסיעה (הזול מבניהם). מי שמשתמש במוניות בשל השבת, החג או השעות המאוחרות, לא זכאי להחזר העולה מעל 25.2 ₪, אלא אם בחוזה העבודה האישי של העובד נכתב אחרת. אם העובד נעדר ממקום העבודה בשל מחלה או חופשות הוא אינו זכאי להחזר דמי נסיעה. הוצאות החזר נסיעה יכולות להיכלל בשכר החודשי, בתנאי שחוזה העבודה בין המעסיק לבין העובד מכיל כזו הרשאה.

    ^▲
16. הודעת פיטורים מוקדמת

    חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות תשס״א 2001 מטיל חובה על המעביד אשר מפטר את העובד שלו וכן על העובד המבקש להתפטר ממקום עבודתו, במתן הודעה מוקדמת בהתאם לחוקי מגן, הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה או חוזה עבודה אישי. מטרתה של הודעה זו לאפשר לעובד לחפש מקום עבודה חלופי ולמעסיק למצוא את כח האדם הנכון למילוי תפקידו של העובד העוזב. שני הצדדים, בעודם מבקשים להפסיק את התקשרותם העסקית, חייבים להודיע בכתב אודות רצונם. במקרה שהמעביד מחליט לפטר את העובד, חלה עליו חובה לאפשר לעובד להשמיע את דברו בנידון. החישוב של מספר הימים הדרושים להודעת פיטורים מוקדמת של העובד על משכורת חודשית, בדרך כלל נעשה על פי הנוסחה הבאה: במהלך 6 חודשי עבודה ראשונים יש צורך בהודעת יום אחד בכל חודש עבודה (6 ימים), החל מהחודש השביעי ועד תום שנת העבודה הראשונה – 6 ימים פלוס יומיים וחצי על כל יום עבודה במהלך התקופה הנקובה. לאחר שנת העבודה הראשונה נהוג להודיע חודש מראש. מספר הימים הדרושים להודעה בקרב העובדים על בסיס שעות: בשנה הראשונה – יום אחד לכל חודש עבודה. בשנה השנייה – 14 ימים בתוספת של יום עבור כל החודשים בתקופה, בשנה השלישית – 21 ימים בתוספת של יום אחד על כל החודשים בתקופה.

    ^▲
17. טופס 101

    טופס 101 הוא למעשה כרטיס עובד. לפי תקנות מס הכנסה על כל עובד שכיר חלה חובה למלא את טופס 101, עם קבלתו למקום העבודה. בטופס זה מופיעים פרטיו האישיים של העובד הנחוצים לצורכי חישובי מס: שמו הפרטי, מספר תעודת זהות, מצב משפחתי, פרטי בן או בת הזוג, הילדים, היקף המשרה ואם יש לו משרות נוספות בהם הוא מחזיק. על העובד גם חלה חובה לדווח למעסיקו על כל שינוי החל בפרטים אלו.

    ^▲
18. טופס 102

    טופס 102 הוא למעשה דו״ח נוכחות אותו חייב למלא המעביד. כאשר בסוף החודש העובד מקבל את הדו״ח לידיו הוא חייב לאשר אותו. טופס זה משמש כטופס דיווח למס הכנסה ולביטוח הלאומי על סך המשכורות והניכויים במקור שהנפיק המעביד.

    ^▲
19. טופס 126

    טופס 126 זהו דו״ח שנתי אותו מגיש המעביד לרשות המסים הכולל את פרטי המשכורות בסך השנתי שהוא שילם לכל אחת מעובדיו וכן את ניכויי מס הכנסה שבוצעו ממשכורות אלו. הסכום אשר מופיע בטופס זה חייב להיות תואם לסכומים המופיעים בטופס 102 החודשיים של אותה השנה.

    ^▲
20. טופס 160

    טופס 160 זהו מסמך המפרט את פריסת כספי פיצויים / מענקי פרישה החייבים במס על פני מספר שנים, זאת לצורך קביעת גובה המקדמה בגין תשלומי המס עד לחישוב החדש של הכספים באמצעות הגשת דו״חות שנתיים למס הכנסה. את הטופס הזה מקבלים מפקיד השומה לאחר ביצוע הפריסה, בעוד שהוא מצורף לדו״ח השנתי של העובד אותו הוא מחויב להגיש בכל אחת משנות הפריסה המדוברות.

    ^▲
21. טופס 161

    טופס 161 הינה הודעת מעביד לעובד בדבר פיטוריו, זאת בהתאם לחוקי מגן, הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה או חוזה עבודה אישי. טופס זה כולל פירוט של הכספים המגיעים לעובד ורישום באילו קופות הוא נמצא. על הודעה מוקדמת לפיטורין תוכלו לקרוא כאן במילון המושגים. על המעביד חלה חובה להודיע לעובד על רצונו לפטר אותו וזאת על ידי מתן של העתק מלא של טופס 161. את העתק מקבלים גם רשויות המס, במיוחד כאשר לעובד ישנם משלמים נוספים הוא מחויב לפנות לפקיד השומה לביצוע תיאום מס. טופס 161 חייב להיות מלווה ב- 3 תלושי משכורות אחרונים ובפירוט הפרטים כגון סוג המשלם (הטבלה מופיעה בגב טופס 161), סוג התשלום (גם על גבי הטבלה) ומסמכים כגון פוליסת ביטוח, קרן השתלמות, פוליסת אובדן כושר עבודה וכן הלאה.

    ^▲
22. טופס 161 א׳

    גם על העובד חלה חובה להודיע למעבידו על רצונו לעזוב את מקום העבודה ואת זה הוא מחויב לעשות באמצעות טופס 161 א׳.

    ^▲
23. טופס 161 ב׳

    טופס 161 ב׳ זוהי הודעת שארים על הפסקת עבודה עקב מוות.

    ^▲
24. טופס 161 ג׳

    טופס 161 ג׳ זוהי בקשה לפריסה של כספי / מענקי פרישה החייבים במס על פני מספר שנים.

    ^▲
25. יום עבודה

    חוק שעות עבודה ומנוחה בישראל קובע כי יום עבודה מלא הוא יום של 8 שעות ביום רגיל ושבוע הכולל 6 ימי עבודה. בצווי הרחבה בנוגע למעבר לשבוע עבודה מקוצר של 5 ימים, יום עבודה הוא יום של 9 שעות. במקום עבודה בו עובדים 6 ימים בשבוע, בערב חג יום העבודה לא יעלה על 7 שעות. במקומות בהם עובדים 5 ימים בשבוע, יום העבודה שיחול על ערב חג לא יעלה על 8 שעות. במקרה של משמרת לילה או ביום שלפני יום המנוחה השבועי, יום עבודה מלא הוא יום של 7 שעות כאשר כל שעה נוספת, כמו בכל המקרים האחרים, תחשב לשעה נוספת. שעות אלו אינן כוללות הפסקות, אלא אם נקבע אחרת.

    ^▲
26. יום גשר

    יום גשר הינו יום שישי שלפניו נופל יום חג או יום ראשון שאחריו נופל יום חג. במקומות עבודה רבים נהוג, זאת מטעמי הנוחות של העובדים ושל המעסיקים, לצרף את יום הגשר לשני ימי החופשה הסמוכים אליו לכדי יצירת חופשה רצופה אחת בת שלושה ימים. החופשה ביום גשר אינה מחויבת ואינה מחייבת מכוח חוקי מגן, הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה, אלא מתקבלת על סמך הסכמה חד פעמית בין המעביד לבין העובדים, בין ארגון העובדים או מעביד או בין ארגון העובדים לבין ארגון המעבדים. ביום גשר כזה העובד יהיה זכאי לתשלום על חשבון מכסת ימי החופשה השנתית שלו או על חשבון המעביד, בהתאם להסכם בין העובד לבין המעביד.

    ^▲
27. יום עבודה מפוצל

    ישנם ארגונים בהם העובדים השכירים עובדים ימי עבודה מפוצלים, זאת בשל אופי פעילותם של ארגונים אלו, כגון בנקים, חנויות, משרדים ציבוריים וכד׳. יום עבודתם מתחיל בשעות הבוקר עם כניסתם לתפקיד, לאחר מכן הוא מופסק להפסקת צהריים בת שעות אחדות ואז ממשיך וחוזר עד שעות הערב. נהוג לזכות את העובדים יום עבודה מפוצל בגמול פיצול.

    ^▲
28. מכתב פיטורים

    מכתב פיטורים אותו מקבל העובד ממעבידו המבקש להפסיק את ההתקשרות העסקית שלהם, זהו למעשה טופס 161 הכולל את הפירוט של ימי הודעה מוקדמת המגיעים לעובד לפי חוקי מגן, הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה או חוזה עבודה אישי, מועד תחילת העובדה והפיטורים, סיבת הפיטורים, פירוט של הפיצויים המגיעים לו, על סמך התנאים הסוציאליים להם הוא זכאי.

    ^▲
29. ניכוי מס הכנסה במקור

    במסגרת פקודת מס הכנסה על כל המעסיקים בישראל חלה חובה לניכוי של מס הכנסה מהתשלום שהוא משלם למוטב. מטרתו להקל על גביית מס אמת על ידי גביית המס יחד עם היווצרות ההכנסה. למעשה, ניכוי במקור הוא השלב הראשון בתהליך גביית המס על ידי רשות המיסים, במהלכו מתבצעת הגשת דו״ח שנתי לפקיד השומה וחישוב מס על ההכנסה השנתית הכוללת. זו הסיבה, שבקרב השכירים, אצלם זהו שלב סופי בתהליך גביית המס, קיימת חשיבות גדולה לחישובו של הניקוי באופן המדויק ביותר.

    ^▲
30. נקודת זיכוי

    נקודת זיכוי הינה סכום אשר מקוזז ממס הכנסה וחל על עובד בשנת מס אחת. מתוך הסכום הכללי שהעובד משלם מידי שנה ומידי חודש למס הכנסה יקוזז לו סכום השווה למספר נקודות הזכות להם הוא זכאי. כל תושב ישראל זכאי ל- 2.25 נקודות זכות ממס הכנסה בשווי של 2,616 שקל לשנה. הערך החודשי הנקבע לעובד שעבד 12 חודשים בשנת 2013 עומד על 218 שקל. ככל שהוא עומד ביותר קריטריונים שנקבעו על ידי מס הכנסה, הוא זכאי ליותר נקודות זכות המפחיתות את התשלום השנתי והחודשי שלו למס הכנסה. בין הקריטריונים אלו: זכאות בגין הורות, בגין מוגבלות פיזית, שירות צבאי או לאומי, גיל, מין, לימודים, גירושין ועוד.

    ^▲
31. פרילנסר

    עובד פרילנסר (משתתף חופשי) הינו עובד עצמאי המעניק את שירותיו המקצועיים במסגרת משימות מוגדרות מראש. עם זאת, לא כל עצמאי הוא פרילנסר ולא כל פרילנסר הוא עצמאי. פרילנסרים נפוצים בעיקר בתחומי עיסוק כגון תקשורת, פרסום, גרפיקה, כתיבה, תרגום, אומנות, שירותי טיפול ושירותי ייעוץ שונים. עובדים פרילנסרים מספקים את שירותיהם לספק עם חוזה עבודה הנכתב מראש או בלעדיו, כאשר בין שני הצדדים לא תמיד מתקיימים יחסי עובד מעביד. הפרילנסר זוכה לחירות בבחירת לקוחותיו, בדרך כלל עובד עם כמה לקוחות וכן עובד בשעות בלתי שגרתיות.

    ^▲
32. פנסיה

    פנסיה הינה גמלה המשולמת בצורת אנונה (קצבה חודשית קבועה הפרוסה על גבי כמה שנים), גם לעובדים שכירים במגזר העסקי או הציבורי, זאת בגין תקופת עבודתם אצל מעסיק וגם לעובדים עצמאיים אשר הפרישו לקרן הפנסיה שלהם תשלומים חודשיים קבועים. החיסכון הפנסיוני בישראל נעשה במסגרת ביטוח פנסיוני, כאשר החל משנת 2006 חלה חובה על כל מעסיק לבטח את העובד בביטוח פנסיוני בתנאי שמלאו לו 21 שנה וכל עובדת מעל גיל 20, בתנאי שהם עבדו אצל אותו מעסיק לפחות 6 חודשים אחרונים ברציפות. מטרתו להבטיח לאדם העובד ולשאריו התלויים בפרנסתו, להמשיך ולקבל תשלום חודשי קבוע אשר יחליף את ההכנסה החודשית שקיבל בטרם פרש לגמלאות, בשל זקנה, נכות או אפילו מוות. גובה הפנסיה נקבע בהתאם לרמת ההכנסה של האדם וההסכם האישי במסגרת פוליסת הביטוח. נהוג שדמי הפנסיה החודשיים המקסימאליים לא יעלה על 70% משכרו הקבוע של האדם. בשנת 2013 שיעור ההפרשות לקרן הפנסיה עמד על 15% משכרו של העובד: 5% הפרשות העובד, 5% הפשרות המעביד לרכיב תגמולים ו- 5% נוספים הפרשות מעביד לרכיב פיצויים.

    ^▲
33. פיצויי פיטורים

    בהתאם לחוק פיצויי פיטורם תשכ״ג 1963, כל עובד שכיר בישראל, אשר עבד שנה אחת ברציפות או עובד עונתי אשר עבד שתי עונות רצופות בשנתיים האחרונות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאי לקבל ממעסיקו בעת פיטוריו – פיצויי פיטורים, זאת כפיצוי על אובדן מקור פרנסתו. לעיתים, בהתאם לחוזה עבודה אישי, צווי הרחבה והסכמים קיבוציים, פיצויי פיטורים הם חלק ממענק פרישה לעובד. בסעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים נקבע כי פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה, אם לא הוכח היפוכו של דבר, יראו כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובתו של המעסיק לשלם לעובד פיצויי פיטורים, לכן העובד יהיה זכאי לקבל את הפיצוי המגיע לו. הנוסחה לחישוב דמי הפיצויים בגין פיטוריו של העובד היא הבאה: המשכורת החודשית האחרונה של העובד, כפול מספר שנות הוותק באותו מקום העבודה או אצל אותו המעסיק.

    ^▲
34. צווי הרחבה

    צווי הרחבה, המהווים חלק מהסכמים קיבוציים, מוצאים על ידי שר התמ״ת וחלים על קבוצות עובדים שאינם כלולות בהסכמים קיבוציים, זאת בהתאם למגזר העבודה שלהם. צווי הרחבה יכולים להרחיב את כל התכולה של הסכם קיבוצי או הוראות מסויות מתוך ההסכם. תפקידם להפוך לחלק מחוזה עבודה אישי בין העובד לבין המעביד ובכך להגדיר את התנאים הסוציאליים הבסיסים של העובדים, במיוחד אלה שלגביהם לא חלים הסכמים קיבוציים. מדובר בתנאים כגון שעות עבודה, ימי מחלה, ימי חופשה, דמי הבראה, דמי נסיעות, תוספת יוקר, פנסיה וכן הלאה.

    ^▲
35. קופת גמל

    קופת גמל הינה קבוצת תוכניות חיסכון לטווח ארוך או בינוני שמטרתה לאפשר לאזרחים לצבור כספים באופן קבוע כדי שישמשו אותם בעתיד. לקבוצה שייכות תוכניות כמו קרן השתלמות, קרן פנסיה, קרן מחלה, קרן חופשה, קרן אישית לפיצויים ועוד. גם עובדים עצמאים וגם עובדים שכירים רשאים להיות בעלי פוליסת קופת גמל ולהפריש אליה מידי שנה סכום שלא עולה על 7% מהכנסתם החודשית. המדינה מעודדת את השקעתם של האזרחים בקופות גמל לכן מעניקה להם הטבות מס כדאיות: סכום הזיכוי ממס שווה ל- 25% מהסכום שבעדו מוענק הזיכוי ממס. משיכת הכספים מהקופה כפופים לתנאים המפורטים בקרן.

    ^▲
36. קרן השתלמות

    קרן השתלמות הינה קופת חיסכון לטווח קצר או בינוני, לשכירים, לעצמאיים, לחברי קיבוצים ומושבים שיתופיים. במקור היא נועדה לצורכי מימון השתלמויות של העובדים אלא שהיום היא שינתה את פניה. היום היא מיועדת לכל צורך והמדינה גם כאן מעודדת את האזרחים להשקיע באפיק חיסכון זה, זאת על ידי קבלת הטבות מס. למעשה, בתום תקופת חיסכון של 6 שנים הקרן מיועדת לכל מטרה. במידה ורוצים למשוך את כספי הקרן בתור 3 שנים יש להוכיח כי הכספים מיועדים לצורכי השתלמות מקצועית. בקרב שכירים, נהוג שהפרשות המעסיק עומדות על 7.5% משכרו השנתי של העובד ואילו הפרשות העובד עומדות על 2.5% וזאת עד לתקרה של 15,712 שקל בשנת מס. אפשר להפריש סכומים גבוהים מזה אך הם לא יהיו מוכרים במס. בקרב מורים, חישוב ההפרשות הוא שונה: 4.2% משכרו של העובד ו- 8.4% מתגמולי המעביד. בסך הכל – 12.6%. עצמאיים רשאים להפקיד לקרן השתלמות עד 7% עד תקרת הכנסה של 243 אלף שקל בשנה. מעבר לסכום זה הכספים לא יהיו פטורים ממס.

    ^▲
37. שכר מינימום

    שכר מינימום המתייחס לשעת עבודה ונקבע ברמה הארצית, זהו הגבול התחתון הנקבע לשכר עליו רשאים המעבידים והעובדים להסכים בחוזה העסקה. החוק קובע שכר מינימום הוא אחוז מסוים מהשכר הממוצע במשק אולם הוא משתנה עם הזמן, בהתאם לאחוזי האינפלציה, הריביות, מדד המחירים והסכמים קיבוציים או צווי הרחבה. נכון לסוף חודש ספטמבר 2013 שכר המינימום במשק עומד על 4,300 שקל בחודש לעובדים מעל גיל 18. שכר מינימום ליום לקבוצת גיל זו עומד על 198.46 שקל לעובדים 5 ימים בשבוע ו- 172 שקל לעובדים 6 ימים בשבוע.

    ^▲
38. שעות נוספות

    חוק שעות עבודה ומנוחה בישראל משנת 1951, שמטרתו להגן על זכויותיו של העובד, קובע באילו זמנים המעסיק רשאי להעסיק את עובדיו, מהן שעות העבודה המקובלות ומהן שעות העבודה הנוספות. כאן במילון המושגים תוכלו לקרוא על "שעות עבודה" אשר נקבעו על פי חוק וכן על שעות המנוחה המגיעות לכל עובד, בהתאם לגילו וסוג המשרה שלו. לגבי שעות נוספות החוק קובע שכל מעסיק רשאי להעסיק עובד 4 שעות נוספות בכל יום עבודה. התשלום עבור שעות נוספות אלו ייחשב באופן הבא: השעה הראשונה והשנייה תזכה את העובד ב- 125% משכרו היומי, החל מהשעה השלישית ישולם לעובד 150% משכרו היומי על כל שעה. במידה והעובד עובד ביום המנוחה השבועי של העובד, הוא יהיה זכאי לגמול מיוחד ובמידה והוא עובד שעות נוספות הוא יהיה זכאי לתשלום של 175% בשעתיים הראשונות שמעבר ל- 8 שעות עבודה היומיות הרגילות ו- 200% לכל שעה נוספת.

    ^▲
39. תלוש משכורת

    תלוש משכורות (תלוש) הינו מסמך המפרט את פרטי השכר של העובד לתקופה מדורגת (יום, שבוע, חודש, שנה או תקופה). הוא נערך על ידי מנהל החשבונות מטעם המעביד, כאשר הנפקתו תיעשה בסמוך למועד קבלת המשכורות על ידי העובד. מנהל החשבונות מחשב את כל המרכיבים בשכרו של כל עובד, בהתאם לחוקי מגן, הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה או חוזה עבודה אישי. בחלקו הראשון של תלוש המשכורות מופיעים פרטי המעביד ופרטי העובד: שם, כתובת, מצב משפחתי, מספר תעודת זהות, מספר תיק הניכויים של המעביד, חשבון הבנק, סוג המשרה ושם התפקיד. בחלקו השני של התלוש מוצאים את פירוט רכיבי השכר של העובד: היקף המשרה, האם מדובר בשכר גלובאלי או על בסיס שעות, דמי נסיעות, אחזקת רכב, דמי הבראה, תוספת יוקר ועוד תוספות אחרת. לחלק הזה שייכים גם ניכויי חובה כמו מס הכנסה ודמי בטוח לאומי וניכויים אישים כמו מקדמה או הלוואה שניתנה לעובד, ניכויי קופת גמל או ביטוח מנהלים, תשלומים ארגוניים ועוד. בחלקו השלישי של התלוש מופיע מידע על סכומים מצטברים של רכיבים שונים בשכרו של העובד מתחילת שנת המס ועד אותו היום בו הונפק התלוש. בחלק הזה מופיעים ימי חופשה מצטברים, יתרות הלוואה, ימי מחלה וכו׳.

    ^▲
40. תנאים סוציאליים

    חוקי מגן, הסכמים קיבוציים, הרחבות או חוזה עבודה אישי בין עובד לבין מעסיקו, מחייבים את המעסיק לשלם לעובד לא רק המשכורות החודשית שלו בגין עבודתו בפועל, אלא גם שורה של תשלומים במסגרת תנאים סוציאליים. תשלומים אלו משתנים ממגזר למגזר, ממעסיק למעסיק, מעובד לעובד. הם יכולים רק לשפר את תנאי העסקה של העובד אך אינם יכולים לגרוע מהזכות הבסיסית של העובד לפי חוק. זכות זו, בין היתר, מעניקה לכל עובד דמי הבראה, דמי חגים, ימי חופשה, דמי ביגוד, ימי מחלה, החזר דמי נסיעות, אש״ל, הפרשות לקרן פנסיה, לקרן השתלמות, לביטוח מנהלים, דמי פיצויי פיטורים ועוד.