טענה שהבוס הטריד אתה ודרשה פיצויים. בית המשפט חשב אחרת וחייב אותה ב- 55 אלף שקל

16/07/2014 החלטות בית משפט

כאשר התובעת החלה לחשוד שהוא מנהל רומן עם עובדת אחרת היא דרשה ממנו לפטר את המתחרה לאלתר; המצב אף הגיע לפגיעה פיזית של ממש כאשר התובעת שברה את משקפיו של הנתבע ושפכה עליו כוס קפה רותח

נושא הטרדה מינית קיבל בשנים האחרונות סיקור תקשורתי נרחב, מה שהעלה את מודעות הציבור לאחראיות הפלילית הנושאים איתם העבריינים המיניים. הגבול הדק שבין היחסים בהסכמה שיש לומר די נפוצים במקומות העבודה השונים לבין ניצול יחסי מרות – נהיה היום הרבה יותר ברור. כתוצאה מכך יותר ויותר נשים אוזרות אומץ להתלונן נגד מעסיקיהן על הטרדות מיניות אסורות על פי חוק ובכך להסיר מעצמן את תחושת הקורבן.  

גם ר' מאזור המרכז החליטה לשים סוף לשתיקה ולהביא לדין את מעסיקה העבריין. היא הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בגין הטרדה מינית. אלא שבמהלך המשפט התברר שבתפקיד הקורבן נמצא  לא אחר מאשר המעסיק עצמו.

ר' עבדה כמנהלת סניף בחברה בה הנתבע הוא אחד הבעלים. הנתבע, כך טענה התובעת, ניהל איתה יחסים אינטימיים שלא מרצונה ואף דרש לבצע עבירות מס באמצעות דיווח כוזב לרשויות. לבסוף, כשהנתבע החל לנהל מערכת יחסים עם עובדת אחרת, התובעת פוטרה ללא פיצויי פיטורים ותשלומים סוציאליים אחרים שהיו מגיעים לה על פי חוק.

היא דרשה מבית המשפט לשלם לה פיצוי בסך 200 אלף שקל פלוס עוד כמה אלפי שקלים תוספת על תנאים סוציאליים (דמי חופשה, דמי מחלה, הפרשות לקופת גמל וכד'), זאת בנוסף לפיצוי בסך 1.5 מיליון שקל על הטרדה מינית.

בתגובה, טען הנתבע כי בנו לבין העובדת ר' אכן התקיימו יחסים רומנטיים אך אלה היו יחסים בהסכמה מלאה ונמשכו 4 שנים. כאשר התובעת החלה לחשוד שהוא מנהל רומן עם עובדת אחרת היא דרשה ממנו לפטר את המתחרה לאלתר. המתחרה לא פוטרה ובין המעסיק לבין המאהבת ר' נחתם הסכם שבמידה והוא לא יפסיק את הרומן החדש שלו, יהיה עליו לשלם לר' פיצוי בסך 200 אלף שקל.  אך הרומן לא הופסק ור' הוציאה את התותחים הכבדים. המצב אף הגיע לפגיעה פיזית של ממש כאשר התובעת שברה את משקפיו של הנתבע ושפכה עליו כוס קפה רותח. היא גם החלה במשלוח עשרות הודעות סמס בשעות הלילה לנתבע, בזמן שהוא נמצא עם אשתו. וזה לא הכל, כפי שטוען הנתבע, ר' אף ביצעה מעילה כספית בחברה. על כך הוא דרש ממנה פיצוי בסך 480 אלף שקל.

בסופו של דבר השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ הגיעה למסקנה כי "בין הצדדים התקיימה מערכת יחסים בהסכמה וללא הפעלת כל לחץ על התובעת". במכתב שנחתם בין התובעת לנתבע היא ראתה "מכתב סחיטה" המוכיח את מהליכיה הלא כשרים של העובדת.

השופטת דחתה את התביעה וחייבה את התובעת בהוצאות שכר טרחת עורכי הדין של הנתבע בסך 50 אלף שקל ובהוצאות משפט בסך 5,000 שקל. את התביעה הנגדית היא קיבלה בחלקה וחייבה את התובעת לשלם לתובע פיצוי בסך 31,460 אלף שקל.