לקתה במחלה פתאומית ופוטרה כי ביקשה להיעדר יום אחד בשבוע. כמה פיצוי היא תקבל?
21/08/2014 החלטות בית משפט
משום שבגופה של העובדת התגלתה מכלה כרונית אשר גרמה לה לכאבים עזים ומתמשכים ואשר אילצו אותה לפנות לקבלת טיפולים, איכות חייה ירדה באופן משמעותי ועל כך יש להכיר בה כאדם בעל מוגבלות
אף אחד לא אוהב להיות חולה, אף אחד לא מתכנן זאת ואף אחד לא מייחל זאת לעצמו. אבל הגורל, בדרך כלל, לא מתחשב ברצונותינו, ומה לעשות, קורה שמחלה נוחתת עלינו כרעם ביום בהיר ומקלקלת את כל התוכניות. בדיוק כפי שזה קרה לעובדת בכירה בחברה לטכנולוגיות רפואיות שביום בהיר אחד לקתה בדלקת כרונית בשלפוחית השתן. היא ביקשה ממעסיקיה להיעדר מידי שבוע ליום אחד בלבד למשך חודשיים לצורך טיפולים אך הם סירבו ואף פיטרו אותה.
מדובר במנהלת בכירה בתחום מכירות ושיווק שהחלה לעבוד בחברה בשנת 2009. בשנת 2011 אובחנה אצלה מחלה כרונית. רופא תעסוקתי קבע שהיא אומנם כשירה לעבוד במשרתה אך בתנאי שיום העבודה שלה לא יעלה על שש שעות והיא לא תידרש לנסיעות ארוכות מטעם העבודה. במקביל נקבע לעובדת טיפול חדשני שהיה אמור להתקיים פעם בשבוע למשך חודשיים.
העובדת פנתה להנהלה כדי שזאת תאפשר לה להיעדר יום אחד בשבוע לצורך קבלת הטיפול הנחוץ לה. בתגובה, במקום לאשר את בקשתה, היא זומנה לשיחת בירור עם המנהלים הישרים במהלכה הם בישרו לה כי היא אינה עומדת ביעדים אשר נקבעו לה ועל כך הם נאלצים לפטרה.
העובדת ניסתה להגיע להבנה עם המנהלים אך הם סירבו בכל תוקף. לא נותרה לה ברירה אלא לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שם היא הגישה תביעה נגד החברה אשר פיטרה אותה בניגוד לחוק.
בבית הדין טענו נציגי החברה כי פיטורי העובדת התקיימו על פי הדין, זאת משום שהישגיה המקצועיים היו נמוכים מרף היעדים שנקבע לה על ידי ההנהלה עוד בטרם שהתגלתה בגופה מחלה. עוד הם טענו כי מחלתה לא הוגדרה כבעלת מוגבלות לפי חוק שיוון ההזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות, מה שלא מנע ממנה לעמוד ביעדיה המקצועיים.
עם זאת, השופט דורי ספיבק, דחה את טענות הנתבעים. לדבריו, משום שבגופה של העובדת התגלתה מכלה כרונית אשר גרמה לה לכאבים עזים ומתמשכים ואשר אילצו אותה לפנות לקבלת טיפולים, איכות חייה ירדה באופן משמעותי ועל כך יש להכיר בה כאדם בעל מוגבלות.
עוד קבע השופט כי לטענות של הנתבעים בגין אי עמידה ביעדים המקצועיים לא הייתה הוכחה בשום צורה. יתרה מכך, בטרם התגלתה המחלה, מסמכי החברה מוכיחים כי ההנהלה כן הייתה מרוצה מתפקודה המקצועי והעובדת כן הגיעה ליעדים שנקבעו לה.
מכאן, פסק השופט, כי פיטורי המנהלת נעשו בניגוד לחוק, ללא התראה מוקדמת וללא שימוע מקצועי ראוי. הוא אף ציין כי הבעת רגישות כלפי התובעת דווקא בתקופה כה קשה עבורה, הייתה הכרחית.
פסק הדין קבע לטובת העובדת ודרש מהנתבעים לשלם לעובדת שפוטרה בניגוד לחוק פיצוי בסך 255 אלף שקל.