שכר ותנאים סוציאליים של השכירים בישראל
17/11/2014 חדשות
שכר ותנאים סוציאליים של השכירים בישראל
מאת עו''ד ונוטריון יעקב שניטמן
זכויות עובדים יכול שייקבעו בחוזה העבודה האישי שבין העובד למעביד, בהסכמים קיבוציים, שהם הסכמים שנחתמים בין ארגון עובדים לבין המעביד ו/או ארגוני מעבידים אליו שייך המעביד ו/או בחקיקת העבודה אשר קובעת את הזכויות הבסיסיות המגיעות לעובד, זכויות שלא ניתנות לוויתור על ידו. לעיתים קרובות, עובד זכאי לזכויות מכוח הסכמים קיבוציים גם אם מעבידו או ארגון המעבידים אליו שייך מעבידו אינו צד להם, זאת מכוח צווי הרחבה שמוציא שר התעשייה המסחר והתעסוקה.
להלן רשימה חלקית של זכויות עובדים אשר נקבעו בחקיקת העבודה או בצווי הרחבה. רשימה זו היא חלקית ואינה ממצה. בכל מקרה של חשד על הפרת זכות מן הזכויות המנויות ברשימה, מומלץ לקבל ייעוץ פרטני ע''י עורך דין ואין רשימה זו בגדר חוות דעת מקצועית או ייעוץ משפטי.
זכות לקבל הודעה בדבר תנאי עבודתו
כל מעביד חייב למסור לעובדו לא יאוחר מ- 30 ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו, הודעה בכתב המפרטת את תנאי העבודה ובכלל זה: פרטי העובד ופרטי המעביד, תאריך תחילת העבודה או תקופת העבודה (אם החוזה הוא לתקופת קצובה), העובדה כי החוזה אינו לתקופה קצובה, תיאור עיקרי של התפקיד, פרטי הממונה הראשי, התשלומים המשתלמים לעובד כשכר עבודה ומועד התשלומים או דירוג העובד אם מועסק ע"פ הסכם קיבוצי, אורך יום העבודה או שבוע העבודה, יום המנוחה השבועית, תשלומים סוציאליים לקופות גמל או קרנות פנסיה שמות הגופים להם מועברים התשלומים, מעביד החתום על הסכם קיבוצים או מעביד שהוא חבר בארגון מעבידים שהוא צד להסכם קיבוצי ימסור את שם ארגון העובדים החתום על אותו הסכם.
המועד לתשלום שכר העבודה
מעביד חייב לשלם שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש או המשתלם על בסיס אחר (יום, שעה, שבוע, תוצרת עבודה) כשהעובד הועבד במהלך כל החודש על הבסיס האמור, בתום החודש שבעדו השכר משתלם ולא יאוחר מהיום התשיעי שלאחר מועד זה. במקרה והשכר משתלם על בסיס יומי, שעתי או על בסיס תוצרת עבודה והעובד לא הועבד במהלך כל החודש, ישולם בתום מחצית החודש ולא יאוחר מהיום התשיעי שלאתר מכן, אם לא נקבע אחרת בהסכם קיבוצי או חוזה עבודה.
אם השכר משתלם על פי דיווח שהעובד מגיש למעבידו (דמי נסיעה, אש"ל וכיו"ב) והדיווח הוגש לא יאוחר מ- 5 ימים מתום חודש העבודה ישולם השכר בדרך כלל, לא יאוחר מהיום השישי מתום החודש האמור (או תשעה ימים לאחר מכן) ואם הדיווח הוגש לאחר חמישה ימים מתום חודש העבודה ישולם השכר בדרך כלל בתום החודש שלאחר החודש שבו הוגש הדיווח (או תשעה ימים לאחר מכן.
הוצאת נסיעות
כל עובד הזקוק לתחבורה ציבורית כדי להגיע למקום עבודתו זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעות גם אם הוא חייב לנסוע באוטובוס שתיים או שלוש תחנות לפחות, כדי להגיע למקום עבודתו. תקרת החזר הוצאות הנסיעה ליום עבודה, נכון לחודש 11/2014 היא 26.40 ש"ח. הוצאות הנסיעה תקבענה לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מנוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. יצוין כי אם העובד מוסע למקום העבודה, לא יהיה זכאי להחזר הוצאות נסיעות. כמו כן, אם הוא מוסע לכיוון אחד בלבד, העובד יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל. עובד הנעדר מעבודתו לא יהיה זכאי להחזר נסיעות עבור אותו יום.
תחום יום העבודה
במקומות עבודה בהם מועסקים עובדים 6 ימים בשבוע, תחום יום עבודה לא יעלה על 8 שעות. במקומות עבודה בהם מועסקים עובדים 5 ימים בשבוע, תחום יום עבודה לא יעלה על 9 שעות. בעבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בין 22.00 ל- 6.00 (עבודת לילה) תחום יום העבודה לא יעלה על 7 שעות. שבוע עבודה לא יעלה על 43 שעות שבועיות.
הפסקות בעבודה
ביום עבודה של לפחות שש שעות, תופסק העבודה למנוחה וארוחה ל3/4 שעה לפחות (בערב חג ל- חצי שעה לפחות) במהלך הפסקה זו מותר לעובד לצאת ממקום העבודה אלא אם נוכחותו במקום העבודה היא הכרחית והמעביד דרש ממנו להישאר, במקרה זה מעביד אינו רשאי לנכות זמן ההפסקה מתוך שכר עבודה. זמן הפסקה זו הוא לא חלק משעות עבודה אלא אם המעביד דרש מהעובד להישאר בעבודה כאמור.
הפסקות קצרות להחלפת כוח ואוויר, מוסכמות על ידי המעביד- הן חלק משעות העבודה, והמעביד חייב לשלם עבורן שכר. מותר לעובד להפסיק עבודתו כדי להתפלל בהתאם לדרישת דתו.
המנוחה השבועית
בדרך כלל, המנוחה השבועית של עובד הוא לפחות 36 שעות רצופות. אם העובד הוא יהודי, המנוחה השבועית תכלול את יום השבת ואם העובד אינו יהודי, את יום המקובל על העובד כיום המנוחה השבועית (יום שישי- שבת או ראשון)
גמול שעות נוספות ועבודה במנוחה השבועית
אסור למעביד להעביד עובדים בשעות נוספות או במנוחה השבועית אלא אם ניתן היתר לעשות כן על ידי שר התמ"ת. אם עובד מועבד ביום עבודה רגיל שעות נוספות, המעביד חייב לשלם לו לפחות 125% משכר העבודה הרגיל עבור השעתיים הראשונות ו-150% לפחות בעד כל שעה נוספת שלאחריהן.
אם שכרו של העובד משתלם על בסיס חודשי, זכאי המעביד לתת לעובדו, במקום תשלום הגמול עבור שעות נוספות, מנוחה של שעה ורבע לפחות תמורת כל שעה מהשעתיים הנוספות הראשונות שבאותו יום ומנוחה של שעה וחצי לפחות תמורה כל שעה נוספת.
אם עובד מועסק במנוחה השבועית, חייב המעביד לשלם לו בעד שעות העבודה, לפחות 150% משכר הרגיל של העובד. אם שכרו של העובד משתלם על בסיס חודשי זכאי המעביד לתת לעובדו, במקום הגמול האמור, מנוחה של לפחות שעה וחצי עבור כל שעה משעות המנוחה השבועית שבהן הוא עבד.
אם עובד מועסק בשעות נוספות במנוחה השבועית, הוא יהיה זכאי לגמול עבור העבודה במנוחה השבועית בצירוף הגמול עבור השעות הנוספות (זאת אומרת : 150% עבור המנוחה השבועית + 25% עבור השעה הנוספת במהלך שעתיים נוספות ועוד תוספת 50% מעבר לשעתיים נוספות).
הזכות לחופשה שנתית
כל עובד זכאי לחופשה שנתית. אורך החופשה נקבע בהתאם לוותק של העובד במקום עבודתו.
בעד כל אחת מ - 4 שנים הראשונות לעבודתו זכאי העובד לחופשה בת 14 ימים קלנדריים (שבועיים) שהם 12 ימי עבודה אם המדובר בשבוע עבודה בן 6 ימים, או 10 ימי עבודה אם עובדים 5 ימים בשבוע. בעד השנה החמישית העובד זכאי ל- 16 ימי חופשה קלנדריים ; 18 בעד השנה השישית, 21 יום בעד השנה השביעית, ויום נוסף בעד כל שנה עד למקסימום של 28 ימים קלנדריים (ארבעה שבועות) וכו'
עובד יהיה זכאי לחופשה שנתית לפי הטבלה אם היה עובד של אותו מעביד במהלך כל השנה ועבד לפחות 200 ימים. אם עבד פחות מ- 200 ימים יהיה מספר ימי החופשה חלק יחסי ממספר הימים של הטבלה כיחס מספר ימי עבודה בפועל אל מספר 200. (לדוגמא אם העובד עבד בפועל 150 ימים בשנה השניה לעבודה יהיה זכאי ל- 14*150 /200= עשרה ימים (חלק של יום לא בא במנין) : 8 ימי עבודה או 6 לפי אורכו של שבוע עבודה.
אם העובד היה עובדו של אותו מעביד בחלק משנת העבודה, יהיה זכאי לימי חופשה כמפורט בטבלה אם עבד באותו חלק של השנה לפחות 240 ימים . אם עבד פחות מ- 240 ימים אזי יהיה זכאי לחלק היחסי ממספר הימים המופיע בטבלה, כיחס ממספר ימי עבודה בפועל ל 240 (בהתאם לחישוב הנ"ל : 150*14 /240= שמונה ימים.
יש לציין שעובד שעבד עד 75 ימים זכאי ל"תמורת חופשה" : 4% מכלל הסכומים שהשתכר.
ימי אבל
עובד שעבד לפחות שלושה חודשים במקום עבודתו ומקיים חובת אבלות על פי דת או נוהג, ואינו עובד באותם הימים, זכאי לתשלום שכרו עבור הימים שהוא נעדר ולא יותר משבעה ימים.
דמי חגים
עובד לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה שלא נעדר מהעבודה בסמוך ליום החג (יום אחד לפני ויום אחד אחרי) אלא בהסכמת המעביד, יהיה זכאי לתשלום מלא עבור תשעה ימי חג ( 2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי חג הסוכות, 2 ימי חג הפסח, חג השבועות ויום העצמאות). עובדים שאינם יהודיים זכאים לבחור חגים לפי דתם. עובד המשתכר על בסיס חודשי לא יהיה זכאי לתשלום נפרד עבור היעדרות בימי חג.
דמי הבראה
עובד זכאי לדמי הבראה אם עבד באותו מקום עבודה שנה אחת לפחות.
גובה דמי הבראה ליום הוא 378 ₪ (נכון לחודש 11/2014) (לצו ההרחבה)
מספר ימי ההבראה המגיעים לעובד בהתאם לוותקו בעבודה הם 5 ימים בעד השנה הראשונה ; 6 ימים בעד השנה השנייה והשנה השלישית (בעד כל אחת מהן) ; 7 ימים בעד השנה הרביעית עד העשירית.
דמי מחלה
עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל ממעבידו עבור היום השני והשלישי של ההיעדרות כאמור 50% משכר העבודה שהיה זכאי לו אילו המשיך לעבוד. בעבור היום הרביעי ואילך העובד יהיה זכאי ל 100% משכר העבודה לו היה זכאי אילו עבד.
תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה שבו עבד העובד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ולא יותר מ- 90 ימים בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה.
תקופת מחלתו של העובד :
לגבי עובד במשכורת- תקופת המחלה כוללת כל ימי המחלה, לרבות ימי מנוחה שבועית וחגים.
לגבי עובד בשכר יומי, שבועי או שעתי שעבד עבודה מלאה במקום העבודה או אצל אותו מעביד, תקופת המחלה תכלול כל ימי מחלתו למעט ימי המנוחה השבועית וחגים אלא אם כן נהג לעבוד בהם.
הודעה מוקדמת לפיטורים או להתפטרות
העובד זכאי להודעה מוקדמת אם המעביד מחליט לפטר אותו ומעביד זכאי להודעה מוקדמת אם העובד מחליט להתפטר.
עובד המשתכר על בסיס חודשי זכאי להודעה מוקדמת באופן הבא:
במהלך 6 חודשי העבודה הראשונים- הודעה של יום אחד בשל כל חודש עבודה.
החל מהחודש השביעי ועד תום שנת עבודתו הראשונה- של 6 ימים, בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה. לאחר שנת עבודתו הראשונה - של חודש ימים.
עובד המשתכר על בסיס יומי או שעתי זכאי להודעה מוקדמת באופן הבא:
במהלך שנת עבודתו הראשונה - של יום אחד בשל כל חודש עבודה.
במהלך שנת עבודתו השנייה - של 14 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה. במהלך שנת עבודתו השלישית - של 21 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה. לאחר שנת עבודתו השלישית - של חודש ימים.
המעביד יכול לוותר על נוכחותו של העובד בעבודה במהלך תקופת ההודעה אם משלם לעובד פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שוויתר על עבודתו.
אישור על תקופת העבודה
המעביד חייב לתת לעובדו בסיום העבודה, אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עובד ומעביד.
המצאת טופס 161 ומכתב שחרור לחברת הביטוח
המעסיק חייב למסור לעובד טופס 161 ומכתב שחרור לחברת הביטוח לצורך שחרור זכויות שנצברו לזכותו בקופה במועד סיום העבודה ולכל המאוחר, תוך 15 יום ממועד סיום העסקה.
פיצויי פיטורים
עובד שעבד אצל מעביד אחד או באותו מקום עבודה 12 חודשים זכאי לקבל מהמעביד שפיטרו פיצויי פיטורים. אם עובד עבד באותו מקום עבודה והתחלפו המעבידים הוא זכאי לקבל מהמעביד הקודם פיצויי פיטורים בעד תקופת העבודה אצלו אלא אם כן קיבל על עצמו המעביד החדש לשלם את הפיצויים עבור אותה תקופה.
אם לא הוכח אחרת, פיטורים בסמוך לסוף שנת העבודה הראשונה ייראו כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מלשלם פיצויי פיטורים, והעובד זכאי לפיצויים.
התפטרות כדין פיטורים
במקרים מיוחדים העובד המתפטר גם הוא זכאי לפיצויי פיטורים:
1. התפטרות לרגל מצב בריאותו של עובד או בן משפחתו (בן זוג, ידוע בציבור, ילד הורה, נכד, סב או הורה של בן הזוג הגר עם העובד ועיקר לכלתו עליו).
2. התפטרות בשל הרעה מוחשית בתנאי העבודה או נסיבות בהן לא נדרש מהעובד להמשיך בעבודה במקרים כגון: אי תשלום החזר נסיעות, דמי חגים, פדיון חופשה שנתית, גמול עבודה בשעות נוספות ובימי המנוחה השבועית, הפרשות לקרן פנסיה, תוספת ותק ופיצוי הלנת שכר בגין אי תשלום שכר במועד הקבוע בחוק. משלא נענו דרישות העובד, התפטר בטענה כי אי תשלום התוספות מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו ולכן זכאי הוא לפיצויי פיטורים לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.
3. התפטרות הורה תוך תשעה חודשים מיום הלידה, או תוך תשעה חודשים מיום קבלת ילד לאימוץ, שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנה (זכות נתונה רק לאחד מבני הזוג).
4. התפטרות לאחר שהייה במקלט לנשים מוכות לתקופה של 60 ימים לפחות והשייה אושרה ע''י לשכת הסעד או שר העבודה והרווחה
5. התפטרות לרגל העתקת מקום מגורים רק במקרים הבאים:
א. למטרת נישואין - העתקת מקום מגורים הוא לישוב בישראל, מקום מגורים החדש הוא המקום בו מתגורר בן הזוג טרם הנישואין, המרחק למקום מגורים חדש עולה על 40 ק''מ ומרחק למקום עבודה גדול יותר ממקום מוגרים ישן.
ב. למטרת גירושין - העתקת מקום מגורים הוא לישוב בישראל, העובד התגורר במקום החדש לפחות חצי שנה והמרחק למקום מגורים חדש עולה על 40 ק''מ ממקום מגורים ישן.
ג. למטרת ניידות בתפקיד של בן הזוג המשרת בצבע קבע - המרחק למקום מגורים חדש עולה על 40 ק''מ ממקום מגורים ישן ומרחק למקום עבודה גדול יותר ממקום מוגרים ישן.
ד. למטרת ניידות בתפקיד של בן הזוג המשרת במשטרה או בשירות בתי הסוהר - המרחק למקום מגורים חדש עולה על 40 ק''מ ממקום מגורים ישן ומרחק למקום עבודה גדול יותר ממקום מוגרים ישן.
ה. למטרת שליחות בן הזוג לחו''ל - שליחות מטעם המדינה, ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קק"ל או קרן היסוד - המגבית המאוחדת לתקופה העולה על ששה חודשים ובמקרה בו, מדינה או רשות ציבורית סירבה לאשר לעובד חופשה ללא תשלום לתקופת השליחות.6.
ו. למטרת מעבר לישוב חקלאי (קיבוץ, מושב, או ישוב שמרבית תושביו הם חקלאים) - בתנאי כי מקום מגורים קודם איננו ישוב חקלאי והתפטר עקב בקשה להתיישב באזור חקלאי והעובד התגורר במקום החדש לפחות חצי שנה.
ז. למטרת מעבר לישוב באזור פיתוח - בתנאי כי מקום מגורים קודם איננו ישוב באזור פיתוח והתפטר עקב בקשה להתיישב באזור פיתוח והעובד התגורר במקום החדש לפחות חצי שנה. אזורי הפיתוח הם: אופקים, אילת, בית שאן, בית שמש, דימונה, חצור, ירוחם, כרמיאל, מגדל העמק, מידרשת שדה בוקר, מצפה רמון, מעלות תרשיחה, נתיבות, נצרת עילית, ערד, צפת, קריית גת, קרית מלאכי, קרית שמונה, שדרות, שלומי, יקנעם עילית, עכו, טבריה, עפולה, גילון, עצמון, יודפת, יעד, קורנית, שכניה, מורשת, מנוף, מרכז ספיר, יבניאל, כפר ורדים, הילה, מתת, אדר, עמקה, תרשים, כמון, מכמנים, ורד הגליל, ארשת, עדי, הררית, פרחי אביב, צורית, טל אל, כליל, קציר, מנחמיה, מטולה, מגדל, רמת ישי, ראש פינה, כנרת (המושב), כפר תבור, יסוד המעלה, מסד, מצפה נטופה, חיספין, אשחר, הר חלוץ, יובלים, מעלה צביה, רקפת, חורפיש, מצפה הושעיה, גבעת אלה, גבעת אבני, אלון הגליל, אבטליון, שורשים.
ח.למטרת מעבר להתנחלות או להיאחזות - התנחלות או היאחזות שאושרו על ידי שר הביטחון ושר החקלאות והעובד התגורר בהתנחלות/היאחזות לפחות חצי שנה. להלן ההתנחלויות וההאחזויות: אופירה, אלון שבות, ארגמן, בית"ר, דקלה, כפר עציון, כפר משה שרת (שניר), מרום גולן, נווה לבנה (אבו רודס), נויבה (נועבה), נעמה (מרסה אל עט), קרית ארבע, מרכז כפרי בני יהודה (רמת הגולן), ימית, פארים (מסחה), מעלה אדומים, בית אל, מישור אדומים, מעלה אפרים, אלון מורה, קצרין, עפרה, שבי שומרון, קרני שומרון, תפוח, חרס, אריאל, סגור, תקוע, אלקנה, גבעון, מעלה אדומים, נווה צוף, בית חורון, מצפה יריחו, ארז, כפר רות, שילה, סלעית, קדומים (אלון מורה), מעלה שומרון, אלון משה, מושב אלעזר, נצר חזני, קטיף, גני טל, מורג, כפר דרום, נצרים, גדוד, גן - אור, אלי סיני, נווה דקלים, מצפה עצמונה, שקד, יקיר, עמנואל, נוקדים, אל דוד, ניסנית, נצרים, רפיח - ים, אגוז (תל חיים), אדם, אדורה, אלמוג, אלפי מנשה, אפרתה, ארגמן, בית אריה, בית אבא, בקעות, ברכה, גבעת זאב, גיתית, גלגל, גנים, דולב, דותן, דניאל, הר גילה, ורד יריחו, חומש, חדשה, חיננית, חמרה, חרמש, יועזר, ייטיב, יפית, יקין, יתיר, כדים (בונה), כוכב השחר, כפר אדומים, כרמל, מבוא חורון, מגדל עוז, מחולה, מכורה, מכמש, מעון, מעלה לבונה, מעלה עמוס, מצדות יהודה (לוציפר),מצפה שלם, משואה, מתתיהו, נילי, נירן, נעמה, נתיב הגדוד, סוסיא, עומרים, עטרת, עינב, עלמון (ענתות), עתניאל, פסגות, פצאל, קליה, קרית נטפים, ראש צורים, רועי, ריחן, רימונים, שדמות מחולה (שלח), שלומציון, תומר, תלם, שערי תקווה, כרמי צור, עלי.
ט. למטרת מעבר לירושלים - העתקת מקום מגורים עקב הצטרפות לבן זוג, העובד בשירות המדינה או בגוף ציבורי אחר שאישרה הממשלה והיחידה שבה עובד בן הזוג מועברת לירושלים על פי החלטת הממשלה, המרחק בין מקום מגורים חדש לישן עולה על 40 ק"מ.
י. למטרת הצטרפות לבן זוג שעבר למקום עבודה ולמקום מגורים אחר - המרחק בין מקום מגורים חדש לישן עולה על 40 ק"מ, המרחק בין מקום מגורים חדש לעבודה גדול יותר בעקבות המעבר, העובד התגורר במקום חדש חצי שנה לפחות ומעבר הוא ליישוב בישראל.
עו''ד ונוטריון יעקב שניטמן