מורה ללא תעודת הוראה שעבד 3 שנים ופוטר בגין העדר תעודה יקבל פיצוי בסך 70 אלף שקל

25/03/2014 החלטות בית משפט

שבשנת 2008 בית הספר בו עבד המורה הועבר מניהולו של איגוד ערים רמלה-לוד לניהולה הבלעדי של עיריית רמלה והמורה קיבל לידו מכתב בו נדרש להציג לעירייה את האישורים הרלוונטיים

האם פיטורי מורה לאזרחות, ללא תעודת הוראה מתאימה אם כי הייתה לו תעודת הוראה בחינוך ובפילוסופיה, אשר עבד בבית ספר במשך 3 שנים ובסופו של דבר פוטר בגין העדר תעודה, זוהי התנהלות פסולה? עם שאלה זו פנה המורה לבית הדין לעבודה בתל אביב.

מדובר במורה לאזרחות שעבד בבית ספר תיכון ברמלה בין השנים 2005-2008 . הוא היה מורה אהוד ואיש מקצוע מעולה שהתקדם לתפקיד מרכז מקצוע האזרחות. בהצעת בית הספר הוא אף החל במסלול לימודים שנועד לזכות אותו בתעודת הוראה מתאימה באזרחות.

שום דבר לא בישר רעות. אלא שבשנת 2008 בית הספר בו עבד המורה הועבר מניהולו של איגוד ערים רמלה-לוד לניהולה הבלעדי של עיריית רמלה והמורה קיבל לידו מכתב בו נדרש להציג לעירייה את האישורים הרלוונטיים, אחרת, בסוף שנת הלימודים הוא יפוטר.

למורה כמובן לא היו את האישורים המבוקשים וכתוצאה מכך הוא פוטר. לאור המצב הוא הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תביעה נגד עיריית רמלה בטענה שזו התנהלה באופן פסול. הוא טען, כי על אף שהיה עובד קבוע בבית הספר הוא פוטר ללא שימוע ובחוסר תום לב. על כך הוא דרש מהעירייה פיצוי בגין פיטוריו שלא כדין.

בתגובה, עיריית רמלה טענה כי לא היא זו שפיטרה אותו אלה איגוד ערים רמלה-לוד, ששמו הופיע במכתב הפיטורים. עם זאת, בעירייה גם הוסיפו ואמרו, שפיטוריו של המורה כן היו מוצדקים משום שלא הייתה בידו תעודת הוראה מתאימה והמורה ויתר על זכותו לשימוע כאשר לא התייצב לישיבת הבוררות שנקבעה לו.

השופט אורן שגב סבר אחרת. לדבריו, כיוון שבמשך כל תקופת העסקתו של המורה בבית הספר ההנהלה לא ראתה בהעדר תעודה מכשול להעסקתו, גם לאחר העברת ניהולו של בית הספר לידיים אחרות, הן לא היו אמורים לראות בהעדר תעודה עילה לפיטוריו של המורה. במידה וההנהלה כן רצתה לפטר את המורה מסיבה זו או אחרת, היה עליה לקיים שימוע טרם הפיטורים בדרך המקובלת על מנת לתת למורה הזדמנות להשמיע אל נימוקיו.

יתרה מכך, קבע השופט כי האחריות לזכויותיהם של עובדי בית הספר שייכת במלואה לעיריית רמלה. עוד הוא מצא כי מורים אחרים בבית הספר, גם ללא תעודה רלוונטית לתחומם, המשיכו ללמד ורק המורה לאזרחות פוטר.

השופט פסק כי פיטוריו של המורה היו משיקולים זרים ואינם אמיתיים ואילו התנהלותה של הנהלת בית הספר הייתה בלתי חוקית. על כך מגיע לתובע פיצוי בסך 70 אלף שקל בגין פיטוריו שלא כדין ועוד 10 אלף שקל נוספים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.