דף ראשי / חדשות

דו״ח: 21% מתושבי ישראל מתחת לקו העוני, 37% מרוויחים פחות מ- 5,000 שקל בחודש, המנכ״לים מרוויחים פי 79 משכר המינימום

בשנת 2015, 30% מכלל השכירים בישראל קיבלו שכר המוגדר על ידי ה- OECD כשכר נמוך המוערך בכ- 2/3 מן ההכנסה החציונית במשק ופחות מ- 5,000 שקל. במאיון העליון, לעומת זאת, באותה השנה נהנו מהכנסה מינימלית של 44,600 שקל

דו״ח: 21% מתושבי ישראל מתחת לקו העוני, 37% מרוויחים פחות מ- 5,000 שקל בחודש, המנכ״לים מרוויחים פי 79 משכר המינימום

22/05/2017 חדשות

בשנת 2015, 30% מכלל השכירים בישראל קיבלו שכר המוגדר על ידי ה- OECD כשכר נמוך המוערך בכ- 2/3 מן ההכנסה החציונית במשק ופחות מ- 5,000 שקל. במאיון העליון, לעומת זאת, באותה השנה נהנו מהכנסה מינימלית של 44,600 שקל

 

כשהממשלה מפארת בקול תרועה את הכלכלה הישראלית והשרים בפה אחד משבחים את מצבינו בהשוואה לעולם ומציינים ששיעור הצמיחה שלנו כפול ומשולם בהשוואה לאירופה וארה"ב, התוצר לנפש זינק, האבטלה ירדה, החוב הציבורי צנח לשפל היסטורי – תחשבו פעמיים. דו"ח ה- OECD ממקם את ישראל כמדינה עם שיעורי העוני הגבוהים ביותר בקרב מדינות חברות הארגון וכן המדינה עם השכר הנמוך ביותר.

לפי הנתונים של ה- OECD לשנת 2016, 21% מתושבי ישראל נמצאים מתחת לקו העוני – יותר מבמכסיקו, טורקיה וצ'ילה. גם הרבה יותר מספרד ויוון, שכידוע סובלות מזה שנים ממשבר כלכלי חמור. מה גם, שיעור העוני בישראל  רק הולך וגדל. בשנות ה- 90 רק 14% בלבד מתושבי הארץ היו מתחת לקו העוני. בפערי השכר מדורגת ישראל במקום השלישי בעולם.

גם הדו"ח של מרכז אדוה (עובדים, מעסיקים ועוגת ההכנסה הלאומית לשנת 2016) ממחיש את מצבינו הכלכלי ההפוך, מזה שמתארת אותו הממשלה. על פי הדו"ח, 37% מהישראלים מרוויחים פחות מ- 5,000 שקל לחודש.

על פי הדו"ח, בשנת 2016 עמד חלקם של העובדים בישראל (שכירים ועצמאים) על 56% מעוגת ההכנסות הלאומית. מדובר בשיעור הנמוך ביותר מאז שנת 2000, אז הוא עמד על 65%. מנגד, חלקם של המעסיקים בעוגת ההכנסות הלאומית גדל מ- 15% בשנת 2003 ל- 19% בשנת 2016. משמעות הדבר שהפערים בין העשירים לעניים הולכים ומתעצמים. 

בין השנים 2006-2016 גדלה ההכנסה הלאומית בישראל ב- 52%. אלא שבעוד שהכנסת העובדים גדלה רק ב- 43%, הכנסת המעסיקים גדלה ב- 75%.

בשנת 2015, 30% מכלל השכירים בישראל קיבלו שכר המוגדר על ידי ה- OECD כשכר נמוך המוערך בכ- 2/3 מן ההכנסה החציונית במשק ופחות מ- 5,000 שקל. במאיון העליון, לעומת זאת, באותה השנה נהנו מהכנסה מינימלית של 44,600 שקל.

"הרווח שגורפים המעסיקים כיום עלול להתברר כהפסד עתידי של המשק ושל החברה הישראלית, שכן עובדים ועובדות המתקשים לקיים רמת חיים נאותה ולהנחיל לעצמם ולילדיהם הכשרה והשכלה נאותים, יתקשו להוות תשתית איתנה לפיתוח כלכלי ארוך טווח", נכתב בין היתר בדו"ח.


ענף שירותי אירוח ואוכל, כמו גם ענף שירותי ניהול ותמיכה הכולל חברות השמה וכוח אדם, סוכניות נסיעות, שירותי שמירה ושירותי תחזוקה – הם הענפים עם השכר הנמוך ביותר במשק. בענפים אלו 64% מהמועסקים הרוויחו בשנה החולפת עד מחצית השכר הממוצע במשק לשכיר. מה גם, בענפים אלו רוב המועסקים הן נשים.

מנגד, בענפי אספקת חשמל, גז קיטור ומיזוג אוויר –  30% מהמועסקים משתכרים שלוש פעמים השכר הממוצע לשכיר ומעלה (29 אלף שקל ומעלה).

עוד נתון מעניין, כי ב- 2016 הפערים בין המנהלים הבכירים לבין שא העובדים הוסיפו להיות גבוהים ביותר. המנכ"לים בשנה זו הרוויחו פי 39 מן השכר הממוצע במשק ופי 79 משכר המינימום.

חדשות בנושא

11/12/2022 הסכמים קיבוציים

צו הרחבה בשירות המוקד והסיור

להבדיל מתנאי שכר, המוגדרים בצווי ההרחבה בענף השמירה והאבטחה, בצו ההרחבה בענף שירותי המוקד והסיור מסתמנת פגיעה משמעות בזכויות העובדים.

20/03/2020 חדשות

עו”ד יעקב שניטמן, דיני עבודה בעידן הקורונה

שאלות ותשובות בעקבות התפשטות הקורונה וההנחיות החדשות, צצות שאלות ותהיות רבות בכל הקשור לנגיף ולהשפעות הכלכליות שלו עלינו. בכתבה הבאה עורך הדין יעקב שניטמן המתמחה בדיני עבודה יספק תשובות לשאלות הבוערות כדי שתקבלו תמונה בהירה יותר על המצב