חופשה שנתית

11/11/2017 חדשות

זכויותיו הבסיסיות של עובד לחופשה שנתית מוגנות בחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951. מלבד זאת במקומות עבודה שונים קיימים תנאים, המיטביים עם העובדים בעניין החופשה וזאת בהתאם להסכמי עבודה קיבוציים ו/או אישיים, החלים על העובדים.
מה רוצה לדעת עובד, כאשר הוא מתכנן לצאת לחופשה במקום עבודתו?

קודם כל - מה יתרת ימי חופשה, העומדת לזכותו. יתרת החופשה מחושבת כל חודש לפי מכסת ימי חופשה שנתית, לה זכאי העובד בהתאם לתנאי העסקתו. בדרך כלל מכסות חופשה שנתית גדלה עם שנות הוותק של העובד אצל המעסיק או בענף העבודה. בסקטור ציבורי נהוג להקצות מכסת ימי חופשה קבועה לעובדיהם הקבועים בכל שנות עבודתם אצל המעסיק.

ב"תלושדין" בודקים את זכאותו של העובד למכסת ימי חופשה בהתאם לשנות הוותק שלו בעבודה/בענף העבודה ובהתאם לכללי העסקתו האישים כמו: שבוע עבודה בן 5 או 6 ימי עבודה בשבוע, משרה מלאה או חלקית, מעמד העובד חודשי, יומי או שעתי. אם קיימים ההפרשים, בין הסכום המחושב לפי דין לבין הסכום, אשר שולם לעובד ע"י המעסיק, מסכמים את ההפרשים בתקופה, הרלוונטית להגשת התביעה.

דבר נוסף עובד רוצה לדעת, איזה שכר הוא יקבל בימי חופשה שלו. הרי לפי חוק המעסיק חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל. וכאן נשאלת השאלה: מה הוא השכר הרגיל? לעובד חודשי כמעט ואין בעיה עם השאלה, כי הוא יקבל משכורת חודש בקיזוז ימי החופשה בפנקס חופשה. אלא גם לפי הסכמי עבודה מיוחדים (למשל בדירוג אחים ואחיות) העובד יהיה זכאי בנוסף לשכרו הרגיל לתוספת המשמרות, אותן ביצע בשנת עבודתו הקודמת לחופשה.
לעומת זאת עובד שעתי, אשר אחוז משרתו משתנה מדי חודש, אינו בוודאות יכול לדעת מה שכרו הרגיל וכמה דמי חופשה יקבל. וכאן לא מספיק לדעת את לשון החוק, אלא גם להיות כשיר לחשב את רכיבי השכר הרלוונטיים ואת אחוז משרתו הממוצע ב- 3 החודשים הכי מלאים במשך 12 חודשים הקודמים לחופשה.

עובד, אשר סיים לעבוד ולא ניצל את ימי החופשה המגיעים לו במשך 3 שנים האחרונות, זכאי לפדיון ימי חופשה, בסכום, השווה לדמי החופשה, שהיה זכאי להם, אילו יצא לחופשה ביום, שבו חדל לעבוד.
ב"תלושדין" בודקים הפרשי תשלום בגין שווי יום חופשה, המשולם לעובד בשכר (שעתי, יומי). דמי חופשה מחושבים לפי שכרו הרגיל הממוצע של העובד ב- 3 חודשים, הכי מלאים בשנת עבודתו האחרונה, שקדמה לחופשה ומחולקים למספר ימי העבודה בחודש (21.67 ימים, לעובדים 5 פעמים בשבוע או ל- 25 ימים, לעובדים 6 פעמים בשבוע) ול- 3 חודשים.

ההפרש מחושב בין הסכום, אותו שילם המעסיק בתקופת העסקתו של העובד לבין התשלום, לו היה זכאי העובד לפי דין.